הצמרת המשפטית עסוקה בטיוח פרשה הקשורה לבעלה של השופטת בייניש. השופטת עצמה שלחה איום מרומז לעיתונאי שטיפל בעניין. והיכן כלבי השמירה?

יונתן רוזנבלום הוא עיתונאי ומשפטן שכתב ב"מעריב", מדור דעות ב- 9 בספטמבר 2003 דברים נוקבים אלה:

והעיתונאים שותקים

יונתן רוזנבלום

מה מסוגל להסביר את השתיקה המוחלטת של התקשורת, בקשר לפרסומים המעטים על העלמות מס בסך מיליון שקל ודיווח כספי כוזב של התזמורת הירושלמית, בראשה עמד עד לאחרונה עו"ד יחזקאל בייניש, בעלה של שופטתביהמ"ש העליון, דורית בייניש?התקשורת זריזה בדיווח על כל חקירה בה מעורבת אישיות ציבורית. יחזקאל בייניש עומד במרכזן של שלוש חקירות. ע"י רשות השידור, ע"י רשם עמותות וע"י שלטונות מס הכנסה, שכבר חקרו אותו תחת אזהרה. אולם, התקשורת שותקת. יוצאות מהכלל היו כתבותיהם של קלמן ליבסקינד (שבגינה אף הוגשהתביעת לשון הרע נגד "מעריב") ויואב יצחק.

עיתונאים הופכים לכרישים מריחי דם, כשהם מזהים ניסיון גלוי ובוטה לטיוח אוחיפוי. במקרה הנוכחי, הם התעלמו לחלוטין מסירובה של פרקליטת המדינה,עדנה ארבל, לפתוח תיק לבעלה של חברתה הקרובה דורית בייניש, התומכת העיקרית שלה בדרך לעליון. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, נהג כארבל. גם הוא זקוק לתמיכת בייניש, אם ברצונו לזכות בכיסא בביהמ"ש העליון. רשם העמותות, עמירם בוגט, שלח לו מכתב חריף, המאשים את יחזקאל בייניש באיומים נגד עו"ד של רשם העמותות, אם הרשם לא יסיר את הבקשה לביהמ"ש למנות מפרק זמני לעמותה של תזמורת ירושלים. רובינשטיין סירב לפתוח בחקירה. הוא הצהיר שאיש לא ביקש ממנו לערוך חקירה בנושא. טענה מופרכת לאור מכתבו של בוגט.רק השבועון החרדי "משפחה" פרסם את איומי בייניש והתנערותו של רובינשטיין. הוא היה גם היחיד, שהביע חשד שחקירה זו הביאה לניסיון פיטוריו של בוגט ע"י שר הפנים.והחיפוי הולך ומחמיר. כאשר בייניש הגיש תביעת דיבה נגד רשות השידור,סירבה הפרקליטות להגן על הרשות, למרות חובתה להגן על כל רשותממלכתית. רק כאשר רשות השידור שכרה עו"ד פרטי, שהגיש כתב הגנה הכולל מידע המעלה חשדות פליליים נגד בייניש, כפתה הפרקליטות על רשות השידור למשוך חזרה את תגובתה. התנהגות יוצאת דופן. יוצאת דופן לא פחות היא שתיקתה המוחלטת של התקשורת.וזה עדיין לא הכל. "התנועה לאיכות השלטון" שלחה דוח למבקר המדינה, ליועץ המשפטי, למליאת רשות השידור, ובו ביקורת חריפה על החקירה המתנהלת נגד יחזקאל בייניש. העיתונאי היחיד במדינה, שהתערבות זו מוזרה בעיניו, היה יואב יצחק. הוא כתב לביהמ"ש העליון, וציין שייצוגו של יחזקאל בייניש ע"י התנועה לאיכות השלטון,יוצר ניגוד עניינים לגבי השופטת דורית בייניש, היושבת כעת בהרכב הדן בעתירה אחרת של התנועה לאיכות השלטון, בעניין כשירותו ש לצחי הנגבי לשמש כשר המשטרה. במקום תגובה עניינית, זכה יואב יצחק לאיום מרומז. בייניש ניסתה להאשימו ב"ניסיון פסול להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי עפ"י הדין. פנייה כזו לשופט עלולה להוות עבירה פלילית".תגובה כזאת היתה צריכה להקפיץ את התקשורת. אבל קיבלנו דממה.איך ייתכן שנימת האיום שיצאה בהחלטה שיפוטית לא גרמה לכל תגובה מצד חבריו העיתונאים של יואב יצחק? הלא הם בד"כ הראשונים לעלות על הבריקדות כדי להגן על קולגה? מוזר, לא כן?

=========================

רבותיי – צאו למאבק גלוי וגנו בחריפות את אהרון ברק והגילדה המושחתת של שופטיו – חבריו לרעיון הפוסט ציוני, הדוגלים בהחרבת הדמוקרטיה הישראלית בפוטש המשפטי שהם עורכים בכנסת ובחוקיה באמצעות הדיקטטורה שהם השליטו במוסד השיפוטי העליון של ישראל. הצילו את ישראל מעריצות "שלטון החוק" - יוקם בית משפט לחוקה בישראל ומיד!