מספד לקטיה ווינטרוב מגנים

קטיה נסעה עם בנה הפעוט לביתה בישוב גנים. הילד הקט אריאל ישב קשור לכסאו, וכדרך ילדים משוחח עם אימו, שואל, מתריס צוחק ומתענג על השיחה עם האם האהובה. על מה דברו - אולי לא נדע לעולם, אולי, סוד שמור יהיה בן האם לבנה הקט. צרור יריות קטע את האידיליה הזו שבן אם לבנה. קטיה, האם היהודיה נרצחה בדמי ימיה לעיני בנה, כשהיא קוראת לעזרה, פצועה ומדממת בפלפון. וכשדמם קולה קרא אריאל: הם הרגו את אמא שלי! וקולו של אריאל הדהד בכל רחבי ארץ ישראל והרעיד את הלבבות. כשאני בא לכתוב על קטיה בת העשרים ושש, האם הצעירה, משתקפת לנגד עיני דמות האם היהודיה מדורי דורות. רחל והמבכה את בניה, האם מגיטו ורשה המגוננת על ילדיה, הלוחמת מקרבות הנגב היורה בקצין מצרי הרוצח בדם קר את חברה ונופלת עמו. אלו הן 4 האמהות האמיתיות של העם היהודי. והן כולן משתקפות מדמותה של קטיה.

הביביסי לא ספד לקטיה, ולא הסי-אנ-אן. רק יעל שטרנהל מהטלביזיה הישראלית ראיינה את הרוצח ונתנה לו במה לתעמולה הרסנית, מוסר של: "הרצחת וגם הסברת..." כתבים מתוחכמים אחרים בתקשורת הישראלית החלו, בעקבות רציחתך, קטיה, לעשות חישובים והערכות על יכולת העמידה שלכם, כפי שנאמר: "גדולים חקקי לב" של העיתונאים הישראליים, העומדים על הדם מחשבים חישובים, ומצפים לרייטינג גבוה של תבוסה ובריחה, ושבירת רוחכם. שמעתי מהם הגדרות על תושבי גנים וכדים, ששבו לאדמתם משום "שרצו להרוויח איכות חיים ולא ממניעים אידיאולוגיים", כביכול. אז אני רוצה לשאול את נציגי התקשורת, האם יודעים הם מהי המשמעות לחיות בצמד הישובים הללו, מוקפים בים העויין של אויבים מוסתים? ללא בית ספר, וללא כל אותם מנעמי חיים קטנים, מהם נהנים ישובים אחרים בארצנו? כל נסיעה היא משימה להביא את הילד והמשפחה בשלום, אל הלימודים והמסיבות, והחברים, והרופאים, והקולנוע! האם בשל כך מותר דמם של המתנחלים? האם אין זכותם לנסוע בשלום את חמשת הקילומטרים עד לעפולה! להיות ערוכים 24 שעות ביממה לספוג בקבוק תבערה, וצרור יריות רצחני! הזו איכות החיים, שאתם – עיתונאים קטנים שלנו, מדביקים על תושבי גנים וכדים?? והלעג הבלתי מוסתר שלכם? והקינטור, וההתרסה ? אמרנו לכם!!!

ואני שואל אתכם, אחרי התנהגותכם זו כלפי תושבי התנחלות גנים וכדים! איך אתם ישנים בלילה אחרי שפיכת הדם של קטיה? ולפנים של שלהבת? ויהודה הקטן שראשו רוצץ באבן? איך אתם נרדמים עם המילים "איכות חיים"? ואיך אתם נזעקים לפגוש את המרצחים? הלא יש פה מלחמה! עיתונאי קטן שלי!

והמילים של אריק אינשטיין, הלא דברו רק על דם סמלי, וכאן נשפך דם אדם, דם החיים!

אני רוצה לומר לתושבי גנים וכדים, הגיבורים והאמיצים – אתם היום מבחנו של עם ישראל, כמוכם כתל-חי וחניתה, שהיו מבחנו של הישוב היהודי בתחילת המאה שעברה. אנו בעיצומה של מלחמה, לא על שלום הכזב, אף לא על הסדר של אי שלום עויין. אנו בעיצומה של מלחמת קיום של עם ישראל במדינת ישראל בארץ ישראל. רצח האופי שעורכים לעם היהודי בכלל ולמתנחלים בפרט הוא רק הפתיח לתוכנית הגדולה חיסולה של ישראל כמדינה יהודית. הר הבית נכבש וחולל, קבר יוסף נפל, עטרות נפלה, והמלחמה כבדה מאוד! אבל גנים וכדים אסור להם שייפלו! הם המוצבים הקדמיים של מדינת ישראל. נפילתם תהייה תחילת הקץ. זאת יודעים המרצחים, עוזריהם ומסייעהם. אני קורא לעם ישראל – בואו לגנים וכדים, הגנו על היושבים בהם! הצילו את מדינת ישראל!