|
הח"כים הערביים מובילים למלחמת אזרחים!

שריפת
דגלי ישראל במגזר הערבי
חברי
הכנסת הערביים, יחד עם גוף המתקרא "ועדת המעקב של ערביי ישראל",
מובילים את הציבור שלהם לסף בלתי נמנע של מלחמת אזרחים אכזרית ומיותרת. לחבורה
מופקרת זו של אנשי ציבור ערביים יש "חלוקת עבודה" בהרס המרקם העדין
שנוצר ב- 53 שנות קיום המדינה: עזמי בשארה מכין את הרקע לכניסת הצבא הסורי
והחיזבאללה לצפון הארץ; טיבי משרת את רב המרצחים ערפאת מתוך אוריינטציה
פלסטינית, חברי כנסת אחרים משרתים אינטרסים איסלאמיים, פרו חמאסיים, ואחרים פרו
מצריים וירדניים – ואם תרצו כל אינטרס זר ועויין לישראל, אך שום אינטרס אמיתי של
ערביי ישראל.

הלוויות אמיתיות וסימליות - אירועי
אוקטובר 2000
בתוך
שפיכות הדמים שחבורה כושלת ומרושעת זו גרמה בתחילת "אינתיפאדת אל
אקצה" לאזרחיה הערביים, נמצאו אזרחים ערביים שקולם השפוי, הצלול והאנושי
נשמע כהד גדול מעל התהום שהמנהיגות הזו יצרה. אחד, ששמו לא יוזכר, הוא בעל חנות
דגים בכפר פורדייס ליד זכרון יעקב. תושבי הכפר המוסתים יצאו ותקפו באכזריות בלי
מובנת אזרחים יהודיים ואחרים שנסעו לביתם בלא התגרות וללא הכנה למה שקרה. מוכר
הדגים גינה בקול צלול את הפורעים מבני כפרו שתקפו חפים מפשע, וירקו לבאר המדינה
ממנה הם שותים. קול שפוי אחר, שאני מאמין שרבים כמותו מצויים בקרב ערביי ישראל,
הוא של מישל חדד, שדבריו מובאים כאן:
מישל
חדד
מכתב גלוי לאחמד טיבי

אחמד טיבי – תדמית של
אויב ושונא בקרב הציבור היהודי
בשמי ובשם כל השפויים בחברה הערבית הישראלית
ובחברה הפלשתינית, אני מגנה בכל לשון של גינוי את כל מעשי האיבה וההתאבדויות המתבצעות
על ידי בני השטן ובני העוולה נגד אזרחים, בהם ילדים, קשישים נשים וטף. אני פונה
לכל האזרחים הערביים בארץ לקום ולגנות בפה מלא ולהשמיע את קולם נגד מעשי הקטל, ששום
בר דעת לא יכול ולא צריך להסכים אתם, ולא יכול ולא צריך להישאר אדיש להתרחשותם. למנהיגות
הנבחרת שלנו בכנסת, ובייחוד לחבר הכנסת אחמד טיבי: אתם, בהתבטאויותיכם המרעילות
את האוויר ואת האווירה, יוצרים קוטביות ומגבירים את השנאה בין יהודים לערבים.
אינך יכול, טיבי, להטיח ברמטכ"ל, שאול מופז, את
התארים רוצח ופשיסט הן משום שאתה חבר בכנסת
ישראל והן משום שאתה יודע היטב שהוא אינו כזה. בהתלהבותך חסרת הרסן וההיגיון אתה
מאדיר את שמך שלך בעיני הקיצונים הערבים, אבל אתה מעמיק ומרחיב את הקרע, החשדנות,
היצרים, החרדות והשנאה בין שני העמים. תקוותי שאתם, חברי הכנסת הערביים, וגם אתה,
אחמד טיבי, תהיו מפשרים ומגשרים בין
nנהיגות הפלשתינית שם לבין
המנהיגות הישראלית כאן, ולא תתחרו ביניכם בהקצנת עמדות רק כרי לזכות בעוד נקודות
במשחקים הפוליטיים שלכם. בנאומיכם ואמירותיכם בתקשורת אתם מצטיירים כמי שמייצג
את הרשות הפלשתינית ואת החמאס, וכנראה שלא במודע אתם הופכים את עצמכם לצד
בסכסוך. בעיני הציבור אתם שייכים לאויב. הסכסוך עם הרשות הפלשתינית יסתיים במוקדם
או במאוחר, בהתפכחות הצדדים או בהתערבות בינלאומית. ייקבעו לו מסגרות וגבולות,
עם הסכם שלום או בלעדיו. ואז איפה תהיו? מי יתקן את הנזק שאתם
גורמים כעת בקריעת הרקמה העדינה של חיי
היומיום הנרקמת בקשיים בין ערביי ישראל הנאמנים לבין הרוב היהודי? קומו ותכפרו
על התנהגותכם: תשבתו רעב והפגינו נגד האלימות. תשבתו בחצרו של ערפאת וגם במסדרונות
הכנסת. תזעקו ותצעקו כדי ששני הצדדים יישבו לשולחן הדיונים, כי רק שם ניתן לסיים
סכסוכים.
מישל חדד הוא חוקר פרטי וסופר ששירת במשטרת
ישראל כקצין בכיר 20 שנים – דעות מעריב 21/5/01
|