|
העם בז לחגיגותיך, ראש
האופוזיציה, שמעון פרס!
עשר
שנים לאחר הסכם המוות שעליו חתמת /שנתיים לאחר רציחתם של אלפים במגדלי התאומים –
מהם התעלמת/ לאחר 1200 נרצחים מידי ערפאת/שוב חזרת להזיותך, אדוני ראש
האופוזיציה, חתרן בלתי נלאה, אב כל חטאת/איש מדנים, חותר תחת ממונים, זאת הרי
ידענו מפי רבין/ שקרן אתה, מסלף מילים, מעוות עובדות, איפכא מסתברא/ לכל הרג ומוות אותו חוללת –
לך יש הסבר, אז מה האלטרנטיבה?/לראותך, שוב, איש מדנים, חתרן ואופורטוניסט של כל
המנהיגים/ היא חוויה של זעם אין אונים, שנאת עולמים, הרס כל האמונים/והנה מחר,
21 בספטמבר 2003 תחגוג 80 שנים/והעם עייף מכל משוגותיך, שותת דמים תחת עול
הסכמיך/והנה מחר יבואו כל שועי עולם, פנסיונרים כמוך, מובטלים ממעש/אבל נאמנים
לעמם, בהם לא תמצא כל כעס/אבל אתה שמעון, צא והתבונן מבעד לאולם הפילהרמונית על
שם מאן, ותראה את המוני עמך הזועמים עליך ועל שפך הדם/תמצא בהם את המובטלים
שאוסלו שלחם לבית התמחוי/ומנגד תראה את חבריך "רודפי השלום" זוללים
קאוויר ומלהגים שטויות בביטול/למען האדיר שמך הגדול, פרס, העבירו מפעלים לירדן,
מצרים עזה, וקרני/ומי שנותר מובטל הוא היהודי הפשוט שנותר עני/אין לך אלוהים
שמעון פרס, יהדות היא סרח עודף, וציונות כבר איננה מקדמת במאומה את רדיפת
הפרסומת/ אני בז לך ראש
האופוזיציה,
שמעון פרס, סולד ממך, מקיא ממעשיך, איש מוּסר-הכלבים /כבר היום הזדרזת לכשכש,
להופיע כמתרפס אצל ראש המחבלים/כן, זה אתה! שמעון פרס מגן ראש וראשון לרוצחים/
ראש וראשון למוסרים, משת"פ עלוב של רוצח הילדים/ לישו השווית אותו, ולא לרב
מחבלים/לבי לבי עם לוחמי צה"ל בקרבות האכזריים לחיסול המרצחים/בעוד שמעון
פרס, על מנהיגם סוכך באלף מגינים/פרס הוא חתרן בלתי נלאה, פעם נגד רבין, היום
נגד הרבים/פעם נגד שמיר עתה נגד כל היהודים/לפרס אין אלוהים, עבור פרס: פרס הוא
ראש כל המאוויים/לפרס אין מצפון אנושי, פרס מאמין רק לאגו הטיפשי/תן לו כבוד, תן
לו שררה/ ופרס ימכור את מולדתו למארה/לאיש הזה יש, כך אמרנו, אגו ללא שובעה/
וכבר הקים לעצמו בחייו מוזוליאום את שמו לתפארת גאווה/"מכון לשלום" כך
ייקרא את שמו להאדיר/אך 1200 נרצחי אוסלו מידי ידידו הפכוהו לגדול מאבו-כביר/אגו
לו לפרס נפוח כבלון, אך כגשם ברכות ייחשב לו כל רוק וביזיון/פרס הוא פרס זוכה
פרס נובל/אך ראו מי זה זכה עימו בכבוד הנקלה, ערפאת, זה שאת בני עמו קוטל/ראיתם
פעם עבד נרצע כשמעון פרס?/ראיתם פעם איש כמוהו, חתרן מגלגל עיניים, חורץ בלשונו
החדה מילים ריקות, איש ההרס?/עם ישראל, פטור אותנו מעונשו!/ כן אנו בזים לך –
שמעון פרס בהולדת השמונים!
יוסי בלום הלוי 20 לספטמבר 2003 |
