|
פקודת הטרנספר תהייה יריית הפתיחה למלחמת אחים!
יוסי בלום-הלוי
25 בדצמבר 2003
ידיעה: 25 דצמבר 2003:
"שרון יבלום התגוננות משפטית במאחזים"
ראש הממשלה שרון ושר הביטחון מופז סיכמו על עקיפת ההליכים
המשפטיים כנדרש כלפי אזרחים ישראלים המתגוררים ביש"ע, במטרה לזרז את
עקירת המאחזים בלא שתושביהם יוכלו להתגונן בבית המשפט.
לאחר מכן יפעל אלוף הפיקוד כדי להכריז על מאחז או על יישוב
כ"שטח צבאי סגור" ויגרש את תושביו. שרון ומופז סיכמו כי יכריזו על
עקירת המאחזים כהחלטה מדינית דבר שיקל עליהם בביצוע מדיניות העקירה.
עד כה נתקל משרד הבטחון בבעיות משפטיות קשות בבואו לבצע
את מדיניות בממשלה בנושא המאחזים.
סוף ציטוט
אם אכן תתממש ידיעה זו שפורסמה לפני יומיים בערוץ
הראשון, ייעקרו לאחר חג החנוכה ישובים ישראליים ביש"ע, תוך הפעלת כוח
צבאי ומשטרתי אלים ללא דין וללא משפט. כך תהפוך מדינת ישראל ממדינת חוק
לכאורה, לדיקטטורה בפועל. מכאן ואילך, יישברו כל הכלים ביחסי אזרח מדינה,
וישראל תהפוך למדינה פורעת חוק,
חסרת רסן ונעדרת איזונים בין הרשות המבצעת לאזרח ובין האזרח לבית המשפט;
ומניסיון ההיסטוריה, מהרגע שבו נשברת מסגרת ההסכמות המדינית והלאומית – מתחילה
אנרכיה ובעקבותיה גם מלחמות אזרחים.
סכנה זו
מחריפה כשאנו רואים מי האיש העומד לחולל אסון זה על מדינת ישראל – האלוף
לשעבר, אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל. על איש זה נאמרו דברים רבים, אבל עובדה
אחת מאחדת את כולן: שרון הוא הגולם שקם על יוצרו להרסו ולהשמידו עד היסוד.
בסיפור של רבי
יהודה ליוא בן בצלאל, המהר"ל זצ"ל (1), הצליח הרב בסופו של
דבר לרסן את הגולם, אותו יצר, לאחר שזה יצא מכלל שליטה וסיכן את העדה. כמה
סמלי, שאנו אנשי הימין, בדומה ליהודי פראג במאה ה-16, בחרנו בגולם שיגן עלינו,
ומשעלה לגדולה, החל להשתולל עד כדי סיכון הקהילה והארץ כולה.
אכן, בימים אלה סרה בינה מהמנהיגות של מדינת ישראל,
ההולכת בעיניים עצומות לקראת החורבן שהגולם עומד להמיט עליה. אריאל שרון מגשים
את כל הנבואות השחורות שייחסו לו: הבולדוזר שעקר סלעים לבניין הארץ, עולה על
הבניין כולו להפילו. יותר
מששרון בנה את ההתנחלויות, מתחוור כי אלה היו אמצעי בידיו לבנות את תדמיתו
|
שרון הוא הגולם שקם על יוצרו להרסו ולהשמידו עד היסוד…
בחרנו בגולם שיגן עלינו, ומשעלה לגדולה, החל להשתולל עד כדי סיכון הקהילה והארץ כולה…
|
|
הפוליטית
בדרכו לראשות הממשלה. מנחם בגין המנוח זיהה את אופיו של אריאל שרון, שנים רבות
לפני ששינה טעמו. בגין שחשש משיטותיו הדורסניות, והזהיר שהוא יכבוש בעזרת
טנקים את משרד ראש הממשלה בירושלים, ויערוך הפיכה צבאית. כוחניות זו של שרון
גם פיתתה את השמאל, ששנים רבות
חלם שהוא יהיה זה שיעקור עבורו את מפעל ההתנחלות השנוא עליו. ויום זה קרב
והולך! הוא בא לאחר כישלון צורב של מנהיג שהכזיב - גיבור מלחמה שהתגלה כחתול
של נייר כל כס ראשות הממשלה. מנהיג שבימיו נרצחו 1000 אזרחים וחיילים ונפצעו
7500. הזה האיש שיצא למלחמת חורמה בלבנון, כשטרוריסטים העזו "רק" לפצוע שגריר
ישראלי אחד בלונדון? בקשנו תקיפות וניצחון נגד כנופיית מחבלים, השקענו הון
דמיוני בצבא חזק שיעמוד לנו ליום פקודה- ומה קיבלנו?! צבא מחבלים עלוב בציודו,
שיחד עם כנופיות רצח וטרור מצליחות לסחוט תיקו מהצבא החזק הזה, ורוצחות את
תושבי המדינה בטרור מתאבדים בלתי פוסק!
שלוש שנים לא הצליח הצבא הזה עם ראש הממשלה הכושל,
להכריע את המערכה, ולהיכנס למו"מ לשלום כצד מנצח. לא היינו זקוקים לדבריו
של ראש השב"כ כדיל דעת שממנו לא קיבלנו את חליפת המגן הראויה לנו לאחר
השקעתנו הדמיונית בביטחון.
קיבלנו ראש ממשלה שהתבוסה הפכה למדיניותו האחת והיחידה! ראש ממשלה שהוא
כבובה בידיו של נשיא מעצמה זרה.
שרון סבור שבעזרת גיבוי של השמאל, עם מפלגות שינוי, מרץ, העבודה
ומפלגות הערבים, הוא יצליח במזימתו חסרת הסיכויים לעקור את היישובים ביהודה
שומרון וחבל עזה.
שרון אדם עקבי, טקטיקן חסר מעצורים אך אסטרטג כושל.
קודם פעל לריסוק התשתית הכלכלית של מפרסמי ערוץ 7, ואחר כך סגר את הערוץ שפעל
15 שנים, שלח את אולמרט לאירופה כדי להרוס את כלכלתם הפורחת של ההתנחלויות,
ניתק את הישובים מהטבות מס מהם נהנו כל השנים כאזור סיכון, הבטיח "צעדים
כואבים" של עקירה ונטישה, נכנע לטרור ערפאת, התבזה בפני מחבלי החיזבללה,
הפקיר את רון ארד, מסר לידי נסראללה מאות מחבלים תמורת גופות חיילים
וסוחר-סמים אחד, וויתר על אינטרסים ביטחוניים ולאומיים שכללו את מימי החצבאני,
איבד את כושר ההרתעה והפקיר את הגנת יישובי הצפון. לכל המחדלים הללו מצטרפת
תמונה קודרת של מאות אלפי מובטלים, כלכלה קורסת, אנרכיה ביטחונית מדינית
וכלכלית, ושנאת-חינם גוברת הולכת בין מגזרי החברה השונים בישראל.
שרון הוא כישלון חרוץ לדורותיה של מדינת ישראל. דדי
צוקר מראשי השמאל, נשבע בימי ממשלת רבין שהוא ייבש את ההתנחלויות. רבין לא עשה
זאת, ואף לא בייל ין ופרס, חרף כל הלחצים. רק שרון ולפיד העזו לסתום את פיותיו
של ציבור כה גדול. שרון מכר את בתי הדין הרבניים למערכת המשפט המושחתת של
לפיד, רובינשטיין וארבל, והפקיר את תומכיו הנאמנים מקרב המפלגות החרדיות. הוא
העדיף את שינוי, מפלגה חילונית, צינית וחסרת מעצורים, אסופת פוליטיקאים
אופורטוניסטיים מימין ומשמאל, שכל גדולתה באה לה משנאת החינם לחרדים ולדתיים;
מפלגה ששר בכיר שלה גנב הצבעה ונתפס בקלקלתו מצולם כשהוא מצביע עבור ח"כ
אחר. פרקליט מושחת טיהר את השר, השרץ הזה, שיכול היום לקרוא להפקרת יהודים
במאחזים ולהתיר את דמם. רק שרון יכול – כי רק שרון מביא אסון. אין כישלון חמור
מכישלונותיו של האיש, שבאים עלינו חדשות לבקרים בימים הגורליים ביותר לקיומה
וזהותה של ישראל, ובעת
שהאנטישמיות העולמית מרימה ראש. מסיבה זו שרון הוא ראש ממשלה המסוכן ביותר שקם
למדינת ישראל. שרון יצא למלחמת לבנון כשהצבא שנותר לאחר מלחמת יום הכיפורים
|
לשרון הפתעה מרה – הוא ילמד בדרך הקשה, יחד עם כולנו,
כי מלחמות אחים לא קורות - הן נגרמות. הוא נכשל בלבנון כי לא הבין שמהלך כזה
דורש הסכמה לאומית רחבה.
|
|
היה צבא
שהוכה קשות ולא הצליח להשתקם בשל סיבות שלא זה המקום לפרטם. שרון לא הבין אז
שאסור לצאת למלחמה, מוצדקת ככל שתהיה, בלא הסכמה לאומית. הצבא הישראלי נחל
מפלות מחפירות בלבנון, כי המפקדים היו חסרי רוח לחימה, לא הבינו את מטרות
המלחמה, או שלא הסכימו עמן. השמאל ניצל את הכישלון כדי להכות בשרון ולשולחו
לבידוד פוליטי שארך 20 שנה. 10 שנים לאחר גרוש אש"ף מלבנון, הביאו רבין
פרס וביילין את ערפאת וצבא המחבלים שלו לארץ ישראל. שרון היה האיש שהתנגד
ובצדק להקמתו של קו ר-לב היקר והמיותר בתעלת סואץ ערב מלחמת יום הכיפורים ב-
1973. ומי הקים קו בר-לב חדש, גרוע ויקר מקודמו 7 מונים?! אריק שרון! האיש
שההתקפה ותחבולות המלחמה אפיינו את צעירותו הצבאית.
מאז מתדרדרת ישראל לקראת חורבנה; עם ישראל מורץ בלא
דעת, כעדר פרות אל מסלול האין-חזור של בית המטבחיים בדרך לנקודת השחיטה. שרון
לא הבין את השמאל כשיצא למלחמת לבנון, והיום הוא לא מבין את הימין, בצאתו
לעקירת מפעל ההתנחלויות הציוני האחרון במדינת ישראל; שרון גם לא מבין שלאחר
קריסת התנועה הקיבוצית - הרס
המפעל והחזון של חובשי
הכיפות משמעו סוף החזון הציוני,
בדרך הבטוחה למדינה ערבית בכל רחבי ארץ ישראל.
כאז, כן עתה, מחכה לשרון הפתעה מרה – הוא ילמד בדרך
הקשה, יחד עם כולנו, כי מלחמות אחים לא קורות - הן נגרמות. הוא נכשל בלבנון כי
לא הבין שמהלך כזה דורש הסכמה לאומית רחבה. החברה הישראלית עמדה בטראומה של
עקירת ימית, הרס פתחת רפיח וחבל
אופירה, כפי שרצח הספינה אלטלנה על לוחמיה עבר בלא לסכן את קיומה של האומה
במלחמת השחרור הראשונה. ישראל של 2004 איננה זו של 1948 או 1982. ביש"ע
חי דור שלישי לתקומה, והוא לא ישלים עם הטרנספר והטיהור האתני של לפיד, שרון,
פרס וביילין. בישראל נחקקו חוקי יסוד שאינם מתירים למדינה לנהוג בשרירות לב,
ובעולם של המאה ה- 21 מעשים של טרנספר ועקירה הם בגדר של פשעים נגד האנושות,
ומחולליהם עלולים להיות מואשמים כפושעי מלחמה. איש לא יודע כיצד ינהגו חיילי צה"ל והמשטרה ביום בו
יונף דגל שחור משחור של פקודת
הטרנספר על מפעל ההתנחלות המפואר ביש"ע. אבל יש לומר בקול צלול
ורם: חיילים – שוטרים – פקודה
זו היא פקודה בלתי חוקית בעליל ואסור לכם למלא אותה. זכרו שאתם חיילי ההגנה של
העם ולא חיילים בצבא גרוש וחורבן!
דומה ששרון לא למד דבר ולא שכח דבר – מצפה לו ולנו
התמודדות קשה ומרה כמותה לא חזינו מאז שנת 70 לספירה. הפקודה הבלתי חוקית
בעליל שממשלת שרון תוריד לצבא ולמשטרה,
תהייה יריית הפתיחה למלחמת אחים! מה שיקרה בימים הבאים יהיה נקודת
מפנה בפירוק השותפות של הקיבוץ היהודי הגדול בארץ ישראל, 120 שנה לאחר היווסדו
כישות מדינית לאחר חורבן בית שני.
(1) יש
סיפור חסידי על הגולם מפראג, בו מסופר על קהילת היהודים בפראג בימי הביניים
שהפכה לקרבן לפוגרומים רבים. הרב אליהו הגאון שהיה ידוע כאדם קדוש ובעל נסים.
בצר להם ובגבור הפוגרומים, פנו יהודי הקהילה לרב אליהו שיצילם. הרב אליהו פנה
לערימת בוץ שבחצרו, שהייתה בעלת צורת אדם. ערימת הבוץ, "הגולם", שכבה כמו שערימות בוץ נוטות לשכב, כאבן שאין לה
הופכין. טיפס הרב על הערימה, וחקק במצחו של הגולם את האותיות "אמת".
במעשהו זה, הפיח הרב רוח בגוף המת של הגולם. הגולם קם והיכה באויבי היהודים.
מאחר שהיה גדול וחזק, הצליח הגולם להכות בזדים מכה חזקה, והם נפוצו לכל רוח. אך הסיפור אינו מסתיים כאן. הגולם "קם על
יוצרו", והמשיך במעשי האלימות שלו, גם לאחר שהפורעים ברחו. עתה הוא הפנה
את כוחו ומרצו להרס ושבר של כל מה שעמד בדרכו. הגולם החל לפגוע גם ביהודים
במקום משכנם. שוב פנו היהודים לרב אליהו. "ראה אילו נזקים גורם הגולם שלך",
הם זעקו. מיהר הרב אליהו וטיפס על כתפיו של הגולם, ומחק את האות "א"
מן המילה "אמת" שהייתה חקוקה במצח הגולם. מיד צנח הגולם, שכן עתה הייתה חקוקה המילה "מת" על
מצחו.
|
